Bokura Ga Ita: חכו, זה עוד לא נגמר

כשאומרים "אנימת שוג'ו" אחת האסוציאציות הראשונות (אחרי לאבלי קומפלקס) זה בוקורה גה איטה.

סביר להניח שרובכם שמעתם על האנימה וצפיתם בה. אחרי הכל מסיבה לא מובנת כולם ממליצים לכם על בוקורה גה איטה אחרי שצפיתם בלאבלי קומפלקס. 

כן, לאבלי קומפלקס בלי קומדיה, ועם הרבה יותר דרמה.  

הסיפור ידוע לכולכם. נאנאמי בעלת הקול הצפצפני מגיעה לבית ספר חדש, ושם היא פוגשת את יאנו - נער חמוד ופופלארי, והם מתאהבים. אחר כך האנימה עוקבת אחר מערכת היחסים שלהם בתיכון, עד ש-

טוב, עד שקורה מה שקורה, אני לא אספר ספויילרים למי שלא ראה.

ושם נגמרת האנימה, סוף נורא עצוב, אבל אף אחד לא באמת טורח לגלות מה קורה אחר כך, חוץ מכמה ממש בודדים שאני מכירה.

נו מה, לא אכפת לכם מה קרה אחר כך ליאנו ונאנאמי?! (...כנראה שלא)

אתם יודעים מה, גם אני לא התלהבתי מהאנימה. בואו כולנו נודה באמת - האנימה היא שוג'ו סטריאוטיפי.
הציור, קודם כל, היה קצת מעצבן. תמיד היו את כל הקטעים שהראו רק עין אחת שלהם, ונאנאמי הייתה ילדה עם פני-צ'יבי. 

אז אמנם ההתחלה של האנימה הייתה נורא מתוקה ונוגעת ללב,  אבל לאט לאט היא הופכת לדרמטית יותר, הפרקים האחרונים מתחילים לשעמם, ואז בא הסוף העצוב. 

אבל מה קורה אז?

הסיבה העיקרית לפוסט זה לגרום לאנשים שראו את האנימה להמשיך לקרוא את המנגה, אז מי שלא ראה את האנימה - יכול להפסיק. אלא אם לא אכפת לו שיהרסו לו...

הרבה וודאי חושבים שאז נאנאמי ויאנו יתחילו מערכת יחסים מרחוק והסיפור עדיין נשאר להיות סתם שוג'ו דביק.

התמונות של הכרכים, בהן מככבים יאנו ונאנאמי שמתנשקים או סתם מחזיקים ידיים, אפילו לא מרמזות במקצת על מה שקורה אחר כך, החל מהווליום התשיעי.

בווליום התשיעי, ישנו טיימסקיפ - בו מוצגת נאנאמי בת ה-21 שלומדת באוניברסיטה בטוקיו. היא עברה לשם למטרה אחת - למצוא את יאנו שאיתו נותקו כל הקשרים שנים לפני כן.

יאנו נעלם, אך נאנאמי לא יכולה לשכוח. היא עדיין מאוהבת בו כמו פעם ומחכה בקוצר רוח ליום שבו יופיע. אבל למצוא את יאנו זאת פשוט משימה בלתי אפשרית בטוקיו בגדולה... ונאנאמי לא יכולה להפסיק לשאול את אותן השאלות שוב ושוב- למה הוא לא שמר על קשר? למה הוא נעלם? ומה באמת קרה לו בכל אותן שנים שבהן הוא חיי בטוקיו עם אימו?

הכרכים הבאים עונים על רוב השאלות האלו, אבל הסיפור בינתיים לא נגמר טוב בדיוק כמו שאתם הייתם רוצים שהוא היה נגמר. 

לא אספר יותר מזה, אלא רק אמשיך להמליץ - תמשיכו, זה משתפר. ואם באנימה לא סבלתם מהדרמה במיוחד... אתם יכולים ;)

(ואני דווקא סבלתי)

אז לסיכום, בוקורה גה איטה היא אמנם לא אנימת שוג'ו מדהימה במיוחד, אבל המנגה בהמשך עושה את שלה. במהלך הקריאה לא הפסקתי לרחם על נאנאמי, לתהות מה לעזאזל קרה ליאנו ואיפה הוא איבד את השכל שלו, לשנוא את יורי וכמובן - לתהות איך הכל יגמר? (ד"א, אומרים שהמנגה מתקרבת לקיצה, אבל הסיפור עדיין לא מסתדר יפה ומושלם בכלל...)

בקיצור, תמשיכו לקרוא. לא תצטערו.

מספר פרקים: 54+ (נכון לעכשיו)

מנגקה: Obata Yuuki

Goong / Princess Hours

השלטון המלוכני תם לפני שנים רבות בקוריאה, וכיום הארמון המפואר משמש רק כאתר היסטורי, שריד מהתקופה ההיא. אך דמינו לעצמכם שהשלטון המלוכני ממשיך, ובאותו הארמון הריק גרה משפחה- מלך, מלכה, עשרות משרתים, ואיך לא? נסיך מדהים.

צ'אה-גיונג (אל תבהלו), היא תלמידת תיכון פשוטה שחייה חיים רגילים למדי עם חברותיה הפאנגילז ומשפחתה החביבה, והכל נחמד ומושלם. טוב, חוץ מהבעיות הפיננסיות במשפחה.

בכל אופן, היא לומדת בתיכון שבו לומד גם הבן של מלך קוריאה - הלא זה שין, הנסיך המקסים שכל הבנות בבית הספר מעריצות אותו. אבל לא שאכפת לצ'אה-גיונג ממנו. היא ממשיכה בחייה הרגילים להפליא ולא מתעניינת בכלל לאן הנסיך הלך היום, ולאיזה כיוון הוא הסתכל. כמה אירוני מה שקורה לה אחר כך.

צ'אה-גיונג מגלה שעליה להתחתן עם הנסיך, בכבודו ובעצמו, בגלל הסכם ישן שיושב בין סביה וסביו. תחילה היא מסרבת - מי תרצה לוותר על כל החלומות והעתיד שלה בשביל לחיות בארמון סגור? - אך בהמשך היא נאלצת להסכים להצעה כדי לתמוך במשפחתה שנתונה בבעיות כספיות קשות. 
וכך בעצם מתחילים חייה הלא פשוטים של צ'אה-גיונג בתור נסיכה בארמון, לצידו של שין קר הלב, שאפילו לא מנסה לעזור לה...

אני יודעת שברגע הראשון שאנשים רואים את המילה "קוריאנית" הם נבהלים ומחליטים לא להתעסק עם השפה המשונה או עם השמות הנורא זכירים (תודה לאל שלנסיך קוראים סתם 'שין' ולא 'הו-קונג-ג'ון' או משהו מעוות בסגנון), או כשזה מדובר במנווה: העובדה שאשכרה קוראים משמאל לימין. או הציור שבדרך כלל מכוער. או השמות. או שלושתם ביחד.

לא משנה.

אבל כמו שאמרתי, אל תבהלו! צ'אה-גיונג זה השם המסובך היחיד שמופיע שם.

אז בשבועיים האחרונים ביליתי את מחצית הזמן הפנוי בצפיה בדרמה הקוריאנית שמבוססת על מנווה דיי מצליחה, הנקראת "Goong" (ובתרגום: Palace, או בשם האלטרנטיבי: Princess Hours), ונחשו מה: לא למדתי אפילו מילה אחת בקוריאנית. השפה הזאת ממש לא קליטה.

טוב דיי לסטות מהנושא. אז כמו שאמרתי, הדרמה מבוססת על מנווה מצליחה מעת Park So-Hee. המנווה הזאת היא אחת מהמנגות המצחיקות שיצא לי לקרוא, וכך גם לא היה חסר בה דרמה ורומנטיקה, ובקיצור מה שמנגת שוג'ו צריכה. (נכון שחשבתם בהתחלה שהם יפגשו בבית הספר והוא יתלהב ממנה כי היא הילדה היחידה שלא שמה עליו? גם צ'אה-גיונג חשבה ככה).

בתור מישהי שקראה קודם את המנווה, אני חייבת לומר שנעשתה פה עבודה טובה, אפילו שחלו המון שינויים בדרמה עצמה. את החלקים הקומיים לא השמיטו, אלא שינו כמה מהקטעים הפנטסטי-שוג'ואיים לדברים קצת יותר רצניים. (כי לא באמת הולכים לדחוף מישהו לברכה מהמרפסת של הקומה השניה).

ונהנתי מזה, כי לשם שינוי לא תמיד ידעתי מה יקרה אחר כך.

האמת היא שאני ממש לא הולכת להכנס לדקויות ולהשוות בין המנגה לדרמה, וזה בעיקרון בגלל שלדעתי שתיהן היו ממש מוצלחות. יש רק שני הבדלים שלדעתי באמת ראויים לציון: קודם כל, המנגה הרגישה לי הרבה יותר כבדה מבחינת דרמה אחרי האמצע. ולמי יש כוח ליותר מידי טלנובלה? (לי יש). דבר שני - היה הרבה יותר שווה לראות את התרבות הקוריאנית בדרמה, מאשר בציור. התלבושות, התסרוקות והמנהגים היו ממש מושקעים, ו... זה פשוט מעניין לראות את זה. 

ממש אין לי איך להשוות את הסוף, כי המנווה עצמה עדיין לא תורגמה עד הסוף ואולי היא אפילו עדיין יוצאת אם להאמין ל  Baka-Updates. אבל נו, בדרמה לפחות היה סוף שמצא חן בעיניי.

את הדמויות פה ממש אהבתי, זאת אומרת גם במנווה וגם בדרמה. למעשה צ'אה-גיונג היא אחת הדמויות הראשיות האהובות עליי מתוך מנגות שוג'ו, וכידוע ראשיות טובות במנגות שוג'ו זה דיי נדיר. כאילו, היא לא מהפוסטמות האלה שבוכות 24/7 ומרעילות את המוח עם ה"נכונות" שלהן. היא פשוטה נערה מצחיקה ושולטת, ובלעדיה הסדרה לא היתה אותו הדבר.ובכל זאת הצלחתי להבחין בכמה הבדלים בין האופי של הדמויות בדרמה ובמנווה, למשל שין שהיה הרבה יותר מרושע בדרמה. 

נו, וחוץ מזה, בדרמה נורא עיצבן אותי הקטע התרגום. וכן, הדרמה לא אשמה שככה תרגמו אותה, אבל עדיין: אני לא מבינה מהפעם הראשונה מה זה 'ביגונג' ומה זה דברים אחרים שאני עד עכשיו לא זכרתי. (ולמה כולם שם אימהות?-mama? היה קשה להם לכתוב הוד-מלכותך וזהו?). 
וד"א - הורדות לזה כמעט בלתי ניתנות למציאה, והדבר הטוב היחיד שמצאתי היה צפיה ישירה באתר המקולל veoh.

לסיכום, גם הדרמה וגם המנווה טובות. יש פה ושם מינוסים ופלוסים שונים - אבל בשתיהן ההנאה מובטחת. אני חושבת שרבים ימליצו דווקא על הדרמה, אבל אני בכל זאת אמשיך לתמוך במנווה. אם הצלחתי לעניין אתכם - תבחרו אתם, למה יש לכם יותר חשק.

מספר פרקים: 24 (בדרמה, אורכם כשעה) / 117+ (במנווה)

עונת הסתיו 2009: דברים שטרחתי להתחיל.

האמת שבעונה הזאת, בניגוד לכל העונות הקודמות, אין לי שום מוטיבציה להתחיל ולנסות לצפות בפרקים הראשונים של 80% מהאנימות החדשות שיוצאות. הפעם אם משהו לא נראה לי - אני פשוט לא מתחילה אותו (אלא אם כן מישהו ממש התלהב ממנו ).

~~

אז האנימה שהכי ציפיתי לה היא כמובן עונת ההמשך לDarker than BLACK, ציפיתי לה עוד מזמן. 
הטריילר קצת הפחיד אותי, בעיקר בגלל הופעתה של דמות מרכזית חדשה ואיתה גם עודף של סומק, והרבה סומק.

וכך גם התחיל הפרק הראשון, בו הוצגה סואו החמודה שחיה חיים רגילים לחלוטין יחד עם חברותיה, אביה ואחיה התאום. ככה זה לפחות בתחילת הפרק. בהמשך הפרק היא נקלעת לצרות לא ברורות ובקיצור המון בעיות שמלוות בקרבות, דמים, דמויות חדשות, ו..קונטראקטורים. לפי דעתי ההתחלה היתה ממש מוצלחת ואני ממש מקווה שזה ימשיך כך ואפילו ישתפר, ולא יתלווה בקטעים מטומטמים כמו סצנת האמבטיה של סואו.
נו, וזה דארקר דן בלאק. איך אני יכולה לומר שלא נהנתי? :)

ממשיכה או לא? זאת שאלה רטורית.

 ~

האנימה השניה שהכי ציפיתי לה היא העיבוד למנגת השוג'ו Kimi ni Todoke , שהיתה בין המנגות הנמכרות ביותר ביפן לפחות בשנה שעברה. הסיפור עוסק בסאוואקו, ילדה חמודה וביישנית שמזכירה מאוד את סאמרה ומכאן בא הכינוי שלה סאדאקו. (היא יותר מזכירה את ג'יגוקו שוג'ו שלנו, אנמה איי, והיא אפילו זכתה במדבבת המעצבנת שלה.)

נו, ויש את הבישי החמוד, היחיד שלא מפחד מהשמועות המגוחכות שהמציאו לגביה, ואתם יכולים לנחש לאן זה מתקדם.

אני ממש, אבל ממש מרוצה מהעיבוד. האנימציה היתה יפיפיה לדעתי, וכך גם הצביעה והציור שלא הרסו (ותמיד הורסים ציור של מנגות שוג'ו. תמיד!). האנימה עצמה, בדיוק כמו המנגה, פשוט מתוקה וממש כיף לצפות בה. 

האנימה הזו היא עוד סיבה בשבילי לצרף את סטודיו IG פרודקשנס לסטודיואים האהובים עלי.
ללא ספק ממשיכה, בעיקר בגלל ששוב הפסיקו לתרגם את המנגה :(

~

Seiken no Blacksmith - האנימה החדשה של מנגלוב. עוד מהתמונה אפשר להבין שמדובר באיזו פנטזיה צבעונית בסגנון של טיילס אוף דה אביס בצירוף של דמות ראשית שמזכירה בצורה מדהימה את אליסיה, הדמות הראשית באנימה Valkyria Chronicles. 

אם לא היה מדובר במנגלוב סביר להניח שאפילו לא הייתי מתחילה. פנטזיה צבעונית זה בהחלט לא הז'אנר המועדף עלי, בעיקר כשהתקציר לא נשמע מושך במיוחד. 
בכל אופן... הפרק הראשון גם לא היה מעל המצופה. קצת התאכזבתי ממנגלוב הפעם,בד"כ אני מצפה למשהו יותר רציני מהם. הדמות הראשית דיי מעצבנת שחושבת שחרב טובה תעזור לה, בישי קשוח (סתם, אותו דווקא חיבבתי) ו.... boobs that are bouncing trough the armor. רמיזות אצ'י מעצבנות - איי דונט לייק.

עדין לא פסלתי לגמרי את האפשרות של להמשיך לצפות באנימה, אפילו כבר הורדתי את הפרק השני ואולי גם אראה אותו בסוף השבוע. ואולי הוא ירקב אצלי במחשב.

~

Kobato - היצירה החדשה של קלאמפ. המון קוראי מנגה נלהבים הגיבו שזה מתוק ושזה חמוד ושפשוט חייבים לראות את זה. וזה באמת היה נראה יפה ומושקע וקלאמפי. גם הז'אנרים דיי משכו אותי, הרפתקאות ורומנטיקה זה נשמע כמו שילוב מעניין. רק מדבר אחד התעלמתי - הדירוג. זה פאקינג PG.
בזמן האחרון אני ממש לא במצב רוח לשטויות כאלה, בעיקר כשמדובר בחפירות הרגילות של שוג'ו ראשית שעוזרת לתינוק בוכה או לילד עם בעיות או כל דבר אחר ומקבלת תמורת זה כוכב. כן, זה בהחלט חמוד, וקובאטו באמת חמודה (ויותר -יותר - מידי תמימה) והכל קיטשי וחמוד ואפילו יש חיה קטנה ומעצבנת כמו בכל מאהו שוג'ו טיפוסי, וגם בישי קשוח וכל מה שצריך בשביל למשוך בנות נלהבות.... אבל לא, אני פשוט לא מסוגלת. זה משעמם ומעצבן והחלטתי שגם אם אי פעם אחליט להמשיך קובאטו - אז זה יהיה במנגה. 

~

Fairy Tail - אנימת השונאן החדשה שמבוססת על מנגה דיי מצליחה שאפילו אני התחלתי לקרוא פעם (וזרקתי בדיוק בפרק 100..)
מדובר פה בפנטזיה, שונאניות, דמות ראשית בעלת שיער ורוד ובלונדינית עם ציצי גדול. כל מה שאנימת שונאן מצליחה צריכה שיהיה בה...סתם.

טוב, נחזור לנושא. קודם כל אני רוצה להבהיר למה זרקתי את המנגה - אני לא בדיוק טיפוס של מנגות שונאן במיוחד כשמדובר במשהו עם המון קרבות שאותי אישית לא מעניינים בכלל - מהסיבה שכשהם היו מצויירים, הם פשוט לא הצליחו להעביר את המתח והתנועה וההתלהבות שיש בקרבות. לי לפחות. תמיד כשקראתי חשבתי שאם תצא למנגה אנימה אז בטח הקרבות יהיו הרבה יותר מעניינים כשהם באנימציה. אבל כאן אנחנו מגיעים לחיסרון העיקרי של האנימה - האנימציה. היא...הייתה זוועתית. בעיקר בשביל משהו שהתחיל לצאת בסוף 2009.
כל השאר מבחינתי שטויות. הדיבוב לא היה בדיוק כמו שדמיינתי אבל הוא היה בסדר. הקומדיה היתה ממש משעשעת. הדמויות נחמדות.
אבל אנימציה רעה. ממש. הקרב בפרק הראשון לא היה מרשים במיוחד, גם לא הזיקוקים הורודים של הסלמנדר המזוייף. בקיצור התאכזבתי, ואין טעם בשבילי להמשיך לראות. גם ככה הקרבות כנראה לא הולכים להרשים אותי.

~

והדבר האחרון שהתחלתי הוא Seitokai no Ichizon , אנימת פרודיה מבית היוצר של סטודיו דין שאני לא מחבבת במיוחד, זאת אומרת בכלל. האנימה היחידה שהתחלתי כי התפתחה סביבה התלהבות אחרי הפרק הראשון.

אני חייבת לומר שהרעיון דיי טוב, אבל אתם יודעים מה? לא מצאתי את עצמי מתגלגלת על הרצפה מצחוק. והדמויות... כל הבנות אמורות להיות טייפים שונים של פוסטמות באנימות הארם רגילות, בדיוק כל הטייפים השנואים עלי :) נו, אבל קן היה משעשע.  

למען האמת אני חושבת שלא אמשיך את זה. בכל זאת, הארם ואצ'י הם הז'אנרים השנואים עלי. והקומדיה, לפחות בשבילי, לא היתה שווה מספיק בשביל להמשיך את הצפיה בזה. 

נו וכאן סיימתי. חוץ מזה אני לא מתכננת להתחיל יותר כלום, אלא אם כן פתאום תתגלה עוד איזה אנימה מוצלחת. 

אם יש פה קוראים, אנא הראו סימני חיים מידי פעם.