Mars - הדרמה

לפני כמה שנים כתבתי בבלוג על המנגה Mars, מנגה שאז ועד עכשיו היא אחת המנגות האהובות עליי. עכשיו בגלל שאני בתקופה של דרמות אסיאתיות כאלה ואחרות החלטתי לצפות בדרמה הטאיוונית, בת ה-21 פרקים, שמבוססת על המנגה מארס.
אני יכולה לומר שהתאכזבתי מההחלטה שלי, ולמעשה הייתי מופתעת לטובה. בחיים שלי לא ראיתי לייב אקשן כל כך נאמן למקור שלו. הדרמה עקבה בדיוק רב אחרי המנגה, ואפילו היה שימוש של משפטים מדוייקים מהמנגה. ולא רק התסריט היה דומה, אלא שגם סצנות רבות היו בדיוק כפי שצויירו במנגה. אחת הסצנות האהובות עליי היא כשריי (או בדרמה: צ'ן-לינג) מסתכל על הפורטרט שציירה קירה (או בדרמה: שי-לו) , ונוגע בו. אחד מהשומרים בתערוכה מעיר לו ואומר שאסור לגעת, ואז ריי מסתובב ורואים שהוא אותו האחד שמצוייר בפורטרט. 

מרגיש לי מטופש לכתוב פעם שניה את אותו התקציר של המנגה אז מי שרוצה לקרוא ולא מוכר מוזמן לקרוא כאן. 

על השחקנים:
את שי-לו (שאגב את השם שלה כותבים Qi Luo אבל באמאשלי הם מבטאים שי או צ'י) גילמה השחקנית הטאיוונית המפורסמת ברבי סו (Barbie Hsu), שכבר יצא לי לראות דרמה בכיכובה, אבל שם היא לא עשתה עליי רושם טוב במיוחד. היא גילמה דמות ראשית דיי מעצבנת אז כבר הייתי מוכנה שגם במארס היא תעשה עליי רושם דומה. אבל דווקא לא, להפתעתי ברבי עשתה עבודה טובה. 
את צ'ן-לינג גילם השחקן ויק צ'ו (Vic Chou). וויק עשה עבודה מצויינת, היה עליו לגלם דמות לא פשוטה שמצד אחד אמורה להביע ילדותיות, אור ואושר, ומצד שני שעומדת מאחוריה עבר קשה וטראגי. ובנוסף לכל זה - גם את אחיו התאום של לינג בעל אופי מנוגד לחלוטין ממנו. וויק עשה זאת בהצלחה רבה, ואם תשאלו אותי אפילו לא היה צורך בתסרוקת שנות ה-90 המגוחכת שלו. 
אל תשאלו אותי אגב למה השחקנים האלה משנים לעצמם את השמות. אולי בשבילינו, המערביים, שלא כ"כ מסתדרים עם סינית... 

בין הדרמה והמנגה:
תקנו אותי אם אני טועה, אבל אני דיי בטוחה שבתחילת המנגה כמעט שלא היו סימנים ל"מה שיקרה אחר כך", או במילים אחרות, לא היו רמזים על העבר של ריי או של קירה, וגם אם היו אז שוליים מאוד. אני זוכרת טוב מאוד שהכרכים הראשונים של המנגה היו הרבה יותר פשוטים ולא נכנסו עמוק אל תוך הרקע של הדמויות אלא יותר התרכזה בבניית היחסים ביניהם. בדרמה לעומת זאת היה מן רמז למה שנגלה בעתיד עוד מהפרק הראשון, ואולי זה נחמד כי זה פחות או יותר מכין אותנו למה שיבוא אחר כך.
כמעט ולא היו הבדלים בין המנגה והלייב-אקשן. כמו שכבר כתבתי, הדרמה נאמנה מאוד למקור. אולי היו כמה שינויים שוליים (כמו למשל השכן הקוקסינל של ריי במנגה שלא היה קוקסינל בדרמה, או כמו שהורידו את הקטע שריי מנשק את הפסל של מארס) אבל לא משהו שהשפיע על העלילה. כנראה שזה מראה על גדולתה של המנגקה, הרי בלייב-אקשנים אחרים, לוקחים את הרעיון העיקרי ואת כל שאר הסיפור משנים באופן דרסטי (ולפעמים קשה להחליט מה היה יותר מגוחך, המקור או העיבוד...).
אחד הדברים שהכי הדהימו אותי זה התפאורה שאפילו היא הותאמה למקור שלה. הייתה השקעה במרוצי האופנועים, בבית של צ'ן-לינג, ואפילו במסעדה היפנית שבה נפגש הזוג עם אביו של ריי.  
אומר את האמת, התחלתי להשתעמם קצת בסוף. אבל מצד שני, ככה זה גם היה במנגה. לפחות הסוף-טוב-הכל-טוב לא היה מרוח על גבי פרקים שלמים כמו בדרמות אחרות.
קצת חבל לי שהדרמה יצאה ב-2004 אז כבר אפשר להחשיב אותה לישנה, ולכן גם כמעט בלתי אפשרי למצוא תמונות ממנה, וחבל, כי זה היה נחמד לשים איזו השוואה בין סצנות. בכל זאת, גירדתי מה שהצלחתי...

אז לסיכום, לכל מי שכבר קרא את המנגה והיה רוצה לחזור על החוויה, או מי שסתם התלבט אם לראות את הדרמה או לא -  הדרמה משחזרת באופן מושלם את המנגה, ואני חושבת שזה אפילו היה כיף יותר לצפות בסיפור שוב מאשר לקרוא אותו שוב. אם תשאלו את דעתי הכנה שום דבר לא השתווה לקריאה הראשונית של המנגה. אבל אני יודעת שהרבה לא קראו את המנגה בכלל הציור שלה או מסיבות קטנוניות אחרות, אז זאת ההזדמנות שלכם (;