על כנסים ועוד

הרבה בלוגרים בתקופה האחרונה העבירו ביקורת על רמת הכנסים, על אנשים שמגיעים אליהם ובזמן האחרון גם את קהילת הקוספליי.
הסכמתי עם דעות כאלה ואחרות ולא בדיוק היה לי פוסט גדול להגיב, אבל הכנס האחרון עורר בי מחשבות על הכנסים ועל הקוספליירים.

אני זוכרת שפעם ללכת לכנס עורר בי התרגשות, כי זה כנס שכולו מוקדש לתחביב שלי (שעם הזמן דיי נעלם), כנס שמוקדש לאנימה ומנגה ויפן. זה הלהיב אותי לגמרי, שאפשר יהיה לקנות פוסטרים ומנגות ופיגרים וסתם שטויות, שיהיה אפשר להפגש עם חבריי מקהילה מסויימת, שיהיה אפשר לראות קוספליים מושקעים שאנשים עושים. בקיצור, הייתה לי התלהבות עצומה מכנסים. 
אבל עם הזמן ההתרגשות נעלמה, אחרי כמה פעמים מיציתי את הרעיון, אז הייתי צריכה למצוא משהו חדש לעסוק בו בכנסים כדי לא להשתעמם. פתאום כל אותם הילדודס שהגיעו בפעם הראשונה שלהם לכנס, בדיוק עם אותה ההתלהבות שהיתה לי פעם, נראו לי כמו "נובים" שבכלל על מה לדבר איתם. אותה קבוצת האנשים עוררה דיונים רבים בקרב הבלוגרים, הרבה מאוד התייחסו אליהם בצורה שלילית, אחרים טענו שצריך לגרום להם להתעניין עוד יותר בתחום כדי שהקהילה לא תקטן ושהאיכות שלה ישתפר. אני מודה שבהתחלה גם אני הצטרפתי לדעה השניה, אבל אז הבנתי שבכלל לא צריך לעשות כלום. הקהילה היא גדולה, הכנסים מפוצצים באנשים, גם אם חלקם מעולם לא שמעו על קאובוי ביבופ או על גאנדם - זה לא כזה נורא. הם נהנים מהכנסים, הם מגדילים את הקהילה, ואין מה להעביר עליהם ביקורת, הם בסה"כ אוטקואים בתחילת הדרך. אז חלקם אולי לא ישמעו לעולם על קאובוי ביבופ אף פעם, אבל אולי החלק השני באמת יתמיד בתחביב ולא יבייש את עצמו בשום טריווייה. 

אז נדמה לי שהבעיה האמיתית היא לא דווקא האוטקואים בתחילת הדרך, אלא כל אותם שבסופה. האנשים שמתחילים להשתעמם מכנסים. כן, להתנדב זה נחמד וזה נורא תורם, ומנסיון זה אחלה פתרון לבעיה. אבל מה שהרבה מחברי התחילו להשקיע בו במיוחד זה תחום הקוספליי. אנשים התחילו להשתגע מקוספליי. הם התחילו לדבר רק על קוספליי. כל הכסף שלהם הולך על בדים ופאות. גם אני הייתי חלק מהשיגעון הזה תקופה מסויימת עד שהיא עברה לי. 
רמת הקוספליי בכנסים עלתה בהרבה רמות בשנה האחרונה, יש הרבה יותר קוספליירים, רבים מהם נורא חדשים בתחום. ובגלל שכמות הקוספליירים גדלה, אז מן הסתם גם התחרות בין הקוספליירים גדלה. אנשים התחילו לתפור ולהכין קוספליים של דמויות שהם בקושי מכירים, רק בגלל רמת הקושי של אותו הקוספליי. נוצר מצב שקוספליירים מסויימים מכינים קוספליי שמעבר ליכולות שלהם. ואני חושבת לעצמי - keep it simple. לאתגר את עצמך זה נחמד, ולהכין קוספליי זה כיף. אבל יש אנשים ששוכחים את זה, והמטרה היחידה שלהם זאת הזכייה בתחרות. 

ומה בנוגע ל"משתעממים" כמוני? אז ניסיתי להתנדב וניסיתי להכין קוספליי אבל לכנסים הפסקתי להגיע ולא דווקא בגלל התכנים ובגלל הפעילויות. נמאס לי, אני לא רואה אנימות ואני כמעט לא קוראת מנגות. רואה מדי פעם דרמות קוריאניות אבל עד כמה זה כבר קשור לאוטקואים וליפן? אז מן הסתם, גם איבדתי את הקשר עם חלק גדול מחבריי מהקהילה. 
בכל זאת הגעתי לפתרון נחמד. קראתי פעם שבכנסים מסויימים בחו"ל יש סוג של פעילות חברתית שבמהלכה אפשר להכיר אנשים חדשים. ממה שהבנתי, יש שעות שונות לשכבות גילאים שונות, שבהן אנשים שמעוניינים להכיר אוטקואים אחרים, מתאספים במקום X, ויש איזשהי פעילות נחמדה שבמהלכה נערכת הכרות ובלה בלה בלה. אז אולי יהיה אפשר לממש את זה גם בכנסים בארץ, ואולי זה יוסיף קצת "תבלין", והכנסים שוב יתחילו להיות מרגשים לפחות מבחינה חברתית. חוץ מזה, סביר להניח שפעילות כזאת תוכל לגבש את הקהילה. 

את העירבוביה שהייתה לי בראש פחות או יותר העברתי.
אז יאללה, אני מקווה שהפעם הבאה שאני אעדכן זה לא יהיה שוב עוד חודשיים.