כן כן, אני יודעת שעברו כבר חודשים ושנים מאז שעידכנתי בפעם האחרונה, אבל מה לעשות.
האמת שגם עכשיו לא כתבתי איזה פוסט על איזה דרמה או מנגה או כל דבר אחר שאני עדיין כותבת עליו פוסטים.
היום החלטתי לכתוב פוסט כי בשבוע האחרון החלטתי לחזור לילדות וניסיתי לצפות שוב במורדים.
אני זוכרת שבתקופה שהתמכרתי לדרמות אסיאתיות (כאילו שזה היה מזמן) תמיד הייתי מסבירה שזה כמו טלנובלות רק אסיאתיות, במקום בלונדינים עם עיניים כחולות יש אסיאתים עם עיניים מלוכסנות, במקום ספרדית יש שפה קוריאנית או יפנית הרבה פחות מובנת.
אז למה לא לראות פשוט אופרת סבון ספרדית, כולם היו שואלים אותי ולא מבינים מה מצאתי בדרמות האסיאתיות.
פעם לא הייתה לי תשובה לזה, הייתי סתם ככה עקשנית מידי בשביל לצפות בטלנובלה ספרדית. גם עכשיו נותרתי עקשנית, אבל כעת גם מצאתי את הסיבה.
אתם יודעים, המראה של השחקנים והשפה הם לא ההבדלים היחדים בין הדרמה האסיאתית לבין הטלנובלה הספרדית. כידוע למסויימים מכם, לרוב הדרמות האסיאתיות יש אולי 12 פרקים, או אולי אפילו 25 אבל רק אם ממש ממש מרחו את העלילה. בטלנובלה הממוצעת כמות הפרקים מגיעה לכמה מאות, במקרים יוצאי דופן אפילו לאלפים (מישהו זוכר איך אמא שלו צפתה בסנטה ברברה?)
הסוד של הטלנובלות להגיע למספר מופלץ של פרקים זה ריבוי קווי העלילה. כשצפיתי בכמה מהפרקים של המורדים איבדתי מהר מאוד את האינטרס שלי בכמה וכמה קווי עלילה שעניינו אותי כקליפת השום, וכבר לא יכולתי להפיק הנאה מפרקים שלמים. ככה בעצם גם הפסקתי את הצפייה בטלנובלה לחלוטין, כי למה לעזאזל אני צריכה להשקיע את זמני בצפייה בדמויות משעממות? בדרמות האסיאתיות, לעומת זאת, העלילה סובבת סביב זוג עיקרי ולפעמים יש אולי עוד זוג שולי אחד שלא מתעמקים בו במיוחד.
"מה ציפיתי מקווי העלילה?," אתם יכולים יכולים לשאול אותי, "הרי ניסית לצפות במורדים, וזה מכוון לנוער".
נכון, אבל גם הרבה דרמות אסיאתיות מופנות לנוער, והרבה מהן כבר הוכיחו לי שאני יכולה להנות מהן הרבה יותר.
היו כאלה שאמרו לי "טוב, את יודעת, לפחות הספרדים לא משחקים גרוע".
קודם כל, אני חייבת להודות באמת. הרבה מאוד שחקנים יפניים ידועים הם שחקנים גרועים למדי. אבל לקבוע שכל האסיאתים הם שחקנים גרועים זה שגוי בעיניי. ושזה גם יהיה ברור - לא כל שחקני הטלנובלות הם כאלה שחקנים מעולים.
נקודת זכות נוספת שאני חייבת לנקוף לטובת הדרמות האסיאתיות היא הנגישות. אם חשבתם שזאת עבודה קלה למצוא פרקים של המורדים ברשת אתם טועים. מלבד צפיה ישירה במגהוידיאו (שאני לא מחבבת כלל) נאלצתי להפוך את כל האינטרנט כדי למצוא צפיה ברוסית או סתם בלי תרגום. (ואגב תראו איזה דבר מעניין מצאתי בדרך - מי חשב שרואים את זה בחו"ל!?). כן, הסתבר שדרמות אסיאתיות הרבה יותר נגישות, עד כמה שהדבר היה נשמע לי מוזר בהתחלה.
ומה בקשר לשפה?
בסופו של דבר בשני המקרים יש צורך בכתוביות, אבל במקרה של הטלנובלות - עוד משהו כמו 250 פרקים ותהיו מופתעים לגלות שספרדית היא לא שפת האם שלי.
המינוס היחיד (בשבילי לפחות) הוא שהשחקנים האסיאתיים לא נראים כמו אותם בלונדינים עם עיניים כחולות שעושים לי את זה הרבה יותר. אבל נו טוב, זה לא נורא. עכשיו אני כבר מתגעגעת לדרמות אסיאתיות מכל דבר אחר וכנראה שאחזור אליהן בהזדמנות הראשונה.
ובקשר לעונת החורף של האנימות... יש בכלל משהו ששווה לראות?
האמת שגם עכשיו לא כתבתי איזה פוסט על איזה דרמה או מנגה או כל דבר אחר שאני עדיין כותבת עליו פוסטים.
היום החלטתי לכתוב פוסט כי בשבוע האחרון החלטתי לחזור לילדות וניסיתי לצפות שוב במורדים.
אני זוכרת שבתקופה שהתמכרתי לדרמות אסיאתיות (כאילו שזה היה מזמן) תמיד הייתי מסבירה שזה כמו טלנובלות רק אסיאתיות, במקום בלונדינים עם עיניים כחולות יש אסיאתים עם עיניים מלוכסנות, במקום ספרדית יש שפה קוריאנית או יפנית הרבה פחות מובנת.
אז למה לא לראות פשוט אופרת סבון ספרדית, כולם היו שואלים אותי ולא מבינים מה מצאתי בדרמות האסיאתיות.
פעם לא הייתה לי תשובה לזה, הייתי סתם ככה עקשנית מידי בשביל לצפות בטלנובלה ספרדית. גם עכשיו נותרתי עקשנית, אבל כעת גם מצאתי את הסיבה.
אתם יודעים, המראה של השחקנים והשפה הם לא ההבדלים היחדים בין הדרמה האסיאתית לבין הטלנובלה הספרדית. כידוע למסויימים מכם, לרוב הדרמות האסיאתיות יש אולי 12 פרקים, או אולי אפילו 25 אבל רק אם ממש ממש מרחו את העלילה. בטלנובלה הממוצעת כמות הפרקים מגיעה לכמה מאות, במקרים יוצאי דופן אפילו לאלפים (מישהו זוכר איך אמא שלו צפתה בסנטה ברברה?)
הסוד של הטלנובלות להגיע למספר מופלץ של פרקים זה ריבוי קווי העלילה. כשצפיתי בכמה מהפרקים של המורדים איבדתי מהר מאוד את האינטרס שלי בכמה וכמה קווי עלילה שעניינו אותי כקליפת השום, וכבר לא יכולתי להפיק הנאה מפרקים שלמים. ככה בעצם גם הפסקתי את הצפייה בטלנובלה לחלוטין, כי למה לעזאזל אני צריכה להשקיע את זמני בצפייה בדמויות משעממות? בדרמות האסיאתיות, לעומת זאת, העלילה סובבת סביב זוג עיקרי ולפעמים יש אולי עוד זוג שולי אחד שלא מתעמקים בו במיוחד.
"מה ציפיתי מקווי העלילה?," אתם יכולים יכולים לשאול אותי, "הרי ניסית לצפות במורדים, וזה מכוון לנוער".
נכון, אבל גם הרבה דרמות אסיאתיות מופנות לנוער, והרבה מהן כבר הוכיחו לי שאני יכולה להנות מהן הרבה יותר.
היו כאלה שאמרו לי "טוב, את יודעת, לפחות הספרדים לא משחקים גרוע".
קודם כל, אני חייבת להודות באמת. הרבה מאוד שחקנים יפניים ידועים הם שחקנים גרועים למדי. אבל לקבוע שכל האסיאתים הם שחקנים גרועים זה שגוי בעיניי. ושזה גם יהיה ברור - לא כל שחקני הטלנובלות הם כאלה שחקנים מעולים.
נקודת זכות נוספת שאני חייבת לנקוף לטובת הדרמות האסיאתיות היא הנגישות. אם חשבתם שזאת עבודה קלה למצוא פרקים של המורדים ברשת אתם טועים. מלבד צפיה ישירה במגהוידיאו (שאני לא מחבבת כלל) נאלצתי להפוך את כל האינטרנט כדי למצוא צפיה ברוסית או סתם בלי תרגום. (ואגב תראו איזה דבר מעניין מצאתי בדרך - מי חשב שרואים את זה בחו"ל!?). כן, הסתבר שדרמות אסיאתיות הרבה יותר נגישות, עד כמה שהדבר היה נשמע לי מוזר בהתחלה.
ומה בקשר לשפה?
בסופו של דבר בשני המקרים יש צורך בכתוביות, אבל במקרה של הטלנובלות - עוד משהו כמו 250 פרקים ותהיו מופתעים לגלות שספרדית היא לא שפת האם שלי.
המינוס היחיד (בשבילי לפחות) הוא שהשחקנים האסיאתיים לא נראים כמו אותם בלונדינים עם עיניים כחולות שעושים לי את זה הרבה יותר. אבל נו טוב, זה לא נורא. עכשיו אני כבר מתגעגעת לדרמות אסיאתיות מכל דבר אחר וכנראה שאחזור אליהן בהזדמנות הראשונה.
ובקשר לעונת החורף של האנימות... יש בכלל משהו ששווה לראות?
רשומות
2 תגובות:
עד כמה שראיתי טלנובלות ,לא אנשים ,הם לא משחקים טוב !
אני לא מבינה למה כולם חושבים ככה .
הם משחקים זוועה .
אנה, אני לא בידיוק מסכים איתך. אני חושב שבשביל אנשים במערב מאוד קשה לקבל את המשחק שלהם כי הוא שונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילים.
אבל אני עדיין מסתכל עליו כגרוע P:
הוסף רשומת תגובה