Playful Kiss

זוכרים את Itazura na Kiss ? כן כן, אחת האנימות שוג'ו הגרועות ביותר שזכיתי לראות. אחרי הדמויות המטומטמות וה- מה שקשה לקרוא לזה - עלילה הכושלת, קשה שלא להירתע ולהתרחק מכל מה שקשור לאנימה ומה שסובב אותה.
וכמובן שזה מה שקרה ברגע שגיליתי שהדרמה הקוריאנית שנקראת "Playful Kiss" היא למעשה עיבוד למנגה הישנה והלא כל כך אהובה. בכל זאת בעקבות הציון הלא רע בכלל שלה זכתה הדרמה באתר MDL החלטתי בכל זאת לנסות לצפות בפרק הראשון של הסדרה, ומשם כבר להחליט אם שווה להמשיך או לא. 

אם חשבתם שברגע שהדלקתי את הפרק הייתי מופתעת לטובה וזה מה שגרם לי לצפות בכל 16 הפרקים - אז זה לא היה ככה. סצנת הפתיחה של הדרמה לא פחות מרתיעה מהאנימה. 
דמיינו לכם סצנה כזאת: ילדה יושבת בצילו של העץ, וישנה. אחר כך מראים בחור בחולצה לבנה וזוהרת, הוא עומד ביער ומנצנץ כמו פיה. הוא מתקרב אל הילדה הישנה ומנשק אותה. אחר כך הוא הולך. הילדה מתעוררת אחרי שהיא מרגישה את הנשיקה על שפתיה, קמה, ורואה סוס לבן וצח. ברגע הזה אני תוהה לעצמי למה לעזאזל הכנסתי את עצמי ברגע שהתחלתי את הדרמה הזאת. בכל אופן, הילדה עוקבת אחרי הסוס הלבן באותה החורשה, היא עוברת בין עצים ושיחים ובסופו של דבר משיגה את ה...סוס, שהופך לאותו הבחור מההתחלה. היא מתקרבת אליו ומתחילים לגדול סביבם פרחים. ברגע זה אני מתחילה לחשוב ברצינות על זה שצריך לסגור את הפרק. שניהם מתקרבים אחד לשני.... ו.... היא מתעוררת. תודה לאל שהסצנה הזאת הייתה בסה"כ חלום.

האני, או בשם היפני שלה - קוטוקו, מתעוררת מהחלום המתוק שלה לתוך עולם קצת פחות פנטזי, שבו אין סוסים לבנים שהופכים לבחורים שנוצצים כמו פייה ופרחים לא פורחים סביבה בכל רגע, ומישהו כמו באק-סון-ג'ו (איריה, בשמו היפני) לעולם לא ינשק אותה או אפילו יביט לעברה. למי שלא מכיר את הסיפור - אותה הילדה בשם האני היא לא בדיוק מבריקה בלימודים והיא מאוהבת נואשות בבאק-סון-ג'ו שהוא התלמיד הכי חכם בבית הספר. היא מנסה להתוודות בפניו אבל הוא דוחה אותה, כי הוא שונא בנות מטומטמות (בצדק, אני יכולה להבין אותו). בכ"מ אחרי רעידת אדמה של 2 בסולם ריכטר הבית החדש של האני ואביה מתמוטט והם עוברים לגור בביתו של באק-סון-ג'ו, ומשם העניינים הכל כך לא צפויים מתגלגלים. 

הדרמה היא לא הדרמה הכי טובה שיצא לי לראות בחיים שלי. אבל בתור מישהי שציפתה לרע מכל (העתק מדוייק ומפגר ביותר של האנימה) הייתי מופתעת לטובה. הדמות הראשית - שהייתה חרוטה בזכרותי בתור הדמות המטומטמת ביותר שנתקלתי בה בכל החיים שלי - הופיעה בדרמה בתור נערה דיי חביבה, שאולי לא כל כך טובה בלימודים ועושה הרבה שטויות, אבל לפחות היא לא כישלון מוחלט שכל נגיעה שלה מובילה להרס. 
באק-סון-ג'ו לעומת זאת התנהג כמו חמור בשני המקרים, אבל לפחות התפרצות האהבה הפתאומית שלו באנימה לא חזרה על עצמה גם בדרמה. גם בדרמה השינוי בדמות שלו מהבן-כלב המגעיל שתמיד מציק לה לבן-כלב קצת פחות מגעיל שמתייחס אליה בצורה חביבה היה קצת מוזר אבל זה לא היה ברמה של "טוב אני אוהב אותך, מחר אנחנו מתחתנים". לא ברמה כזאת, משהו כמו... רמה אחת פחות. דרך אגב, את באק סון-ג'ו משחק השחקן ההוא ששיחק את האוטיסט  בבחורים רעים. ראו בעצמכם לאילו פלאים גורמת תסרוקת אחת. 

בכל אופן, יש הבדל ענק גם בשאר הדמויות, למשל אמא של באק-סון-ג'ו שבאנימה הייתה זכורה לי בתור אמא נדחפת וקרציה, אבל בדרמה הייתה, כאילו, האמא הכי אדירה בעולם!!! לא פעם חשבתי לעצמי שהיא הבן אדם המושלם לשבת איתו מול הטלוויזיה ולראות דרמות קוריאניות ולצרוח כמו פאנגירלז על נשיקה. האמא הייתה פשוט אחת מהדמויות האהובות עליי, ולמעשה היא היתה מקור כל האושר קומדיה בסדרה. 
ולמי שזוכר מהאנימה את הערס המכוער והבלתי נסבל שרדף אחרי הראשית לכל מקום, בטח היה מופתע למראה של בונג ג'ון-גו, שאולי היה קצת מגוחך בהתחלה אבל בסופו של דבר היה בחור ממש חמוד שאת דמותו נורא חיבבתי.
בכלל, אני חושבת שאם להשוות את כל הדמויות שבאנימה לדמויות בדרמה הקוריאנית אפשר לראות שיפור משמעותי. הדמויות פחות מעצבנות ולא כ"כ שיטחיות כמו באנימה, נתנו לרובן יותר עומק כך שהצפייה הייתה דיי נעימה. 

אני אומר את האמת, גם הפרקים הראשונים של הדרמה לא היו מרשימים במיוחד. זה היה בסה"כ דרמת נעורים כזאת, אפילו דיי מוגזמת. בהמשך הפרקים דיי השתפרו, נו, ועד הסוף כבר זרמתי. 
הקטעים מהאנימה חזרו על עצמם, אבל להגנתי אומר שני דברים: דבר ראשון - הם לא היו כ"כ מפגרים כמו באנימה. דבר שני - כנראה שהמוח שלי החליט למחוק מזכרונו את הרגעים הפחות משמעותיים בחיים שלי, וכנראה שצפייה בפרקים של איטזורה נה קיס זה חלק מאותם הרגעים. ככה שכשחפרתי לשיר מה הולך בדרמה היא ענתה לי "כן, היה את זה באנימה" ואני חשבתי לעצמי "באמת? לא זכרתי."

אגב, אני כל הזמן משווה את הדרמה לאנימה, אבל אני בטוחה שהיא בכלל לא קשורה ישירות לאנימה או למנגה היפנית... אלא היא פשוט הגרסה הקוריאנית לדרמה היפנית (שע"פ הציונים שהיא לא פחות גרועה מהאנימה). אם אתם חושבים שזה לא באמת משנה על איזו מה-3 צורות הדרמה מבוססת, אז עליי לומר שזה משנה. אם הדרמה הקוריאנית היתה מבוססת על האנימה באופן ישיר, למשל, אז סביר להניח שהיה נוצר לפנינו דבר מאוד מכוער וקשה לצפייה. זה הכל.
הדרמה הקוריאנית נגמרה ממש אתמול, ואני מקווה מאוד שתהיה זו גם העונה היחידה שתצא לסדרה. באמת, אין לאן להמשיך עם זה. מה שקרה בפרקים האחרונים של האנימה היה פשוט בדיחה, אז עדיף שימנעו הקוריאנים את 'ההנאה' מהצופים.

אז כאן אני מסיימת. עכשיו עליי להתחיל איזשהי דרמה חדשה. מעניין מה זה יהיה הפעם...